<h1>כל בו הלכ' ציצית סימן כ"ב</h1>
<h2>דף י.</h2>
גנאי הוא לתלמיד חכם שיתפלל ואינו עטוף ואע"פ שאין הפסוק משמע שיהא אדם חייב לקנות טלית מכל מקום נראה כי מצוה גדולה היא כדי שיזכור מצות בוראו שנאמר וזכרתם.
<h2>דף כב.</h2>
וכתב ה"ר אשר ז"ל נהגו שלא לשכב בטלית שיש בו ציצית גם נהגו שלא תכבסנו גויה וכל זה כדי שלא יהיו מצות בזויות עליו. נפסקו חוטי הציצית זורקן באשפה שאין בגופן קדושה ומה שאמרו ז"ל [מנחות מ"ג ע"א] המוכר טלית לגוי יתיר ציציותיו שבה לא מפני קדושה אמרו רק מפני הסכנה שמא יתעטף בה הגוי בציצית ויתלוה עמו ישראל בדרך ויחשוב שהוא ישראל ויעמוד עליו ויהרגנו.
<h2>דף לב:</h2>
וכל הזהיר במצות ציצית זוכה ומשמשין אותו אלפים ות"ת עבדים שנאמר והחזיקו עשרה אנשים מכל לשונות הגוים והחזיקו בכנף איש יהודי.
<h2>דף קלז:</h2>
ירושלמי כל הברכות מעומד ועל ברכת מצוה קאמ' ולא על ברכת הנהנין ברכות שראוי המברך לברכם מעומד ברכת העומ' ברכת ציצית ברכת לולב וברכת מילה וכולהו נפקא להו מגזרה שוה מספירת העומר כדכתיב מהחל חרמש בקמה ודרשו בקומה ודרשינן לכם כתיב בעומר וספרתם לכם בציצית והיה לכם לציצית בלולב ולקחתם לכם במילה המול לכם ואאבי הבן קאי שצריך לברך בעמידה וכן רגילין.
